Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 21a
דְּשָׁיְילִינַן לְהוּ לְסָהֲדִי אִי פָּרוּעַ אִי לָא פָּרוּעַ.
Traduction
as we ask the witnesses whether the loan was repaid or whether it was not repaid.
Rachi non traduit
דשיילינן להו. אם ראו הפרעון ואם לאו נאמן המלוה לומר שלא נכתב אלא להיות מוכן לכשיפרע:
תָּא שְׁמַע: סִמְפּוֹן שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵדִים – כָּשֵׁר. מַאי עֵדִים? עֵדֵי קִיּוּם.
Traduction
Come and hear another challenge from a baraita: A simpon upon which witnesses are signed is valid. Apparently, it is valid even if it is found in the possession of the creditor, as no distinction is made. The Gemara answers: To what witnesses is the baraita referring? It is referring to witnesses of ratification. The fact that the simpon was ratified by the court proves its validity.
Rachi non traduit
עדי קיום. שכתבו הנפק דבי דינא לא מקיימי ליה אלא א''כ פרע:
הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: וְשֶׁאֵין עָלָיו עֵדִים – פָּסוּל. מַאי ''אֵין עָלָיו עֵדִים''? אִילֵּימָא דְּלֵיכָּא עִלָּוֵיהּ עֵדִים כְּלָל, צְרִיכָא לְמֵימַר דְּפָסוּל?! אֶלָּא לָאו עֵדֵי קִיּוּם.
Traduction
The Gemara notes that this too stands to reason, from the fact that the baraita teaches in the latter clause: And a simpon upon which witnesses are not signed is invalid. What is meant by the expression: Upon which witnesses are not signed? If we say that it means that there are no witnesses signed on it at all, does it need to be said that it is invalid? Rather, is it not referring to a simpon on which witnesses are signed, just not witnesses of ratification?
גּוּפָא. סִמְפּוֹן שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵדִים – יִתְקַיֵּים בְּחוֹתְמָיו. אֵין עָלָיו עֵדִים וְיוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי שָׁלִישׁ, אוֹ שֶׁיּוֹצֵא לְאַחַר חִיתּוּם שְׁטָרוֹת – כָּשֵׁר.
Traduction
The Gemara discusses the baraita itself cited above: A simpon upon which witnesses are signed is ratified by means of its signatories. If there are no witnesses signed on it, but the simpon emerges from the possession of a third party serving as a trustee, or if it emerges after the signing of the documents, i.e., the simpon was written on the promissory note beneath the content of the note and the witnesses’ signatures, it is valid.
Rachi non traduit
סמפון שיש עליו עדים. בעדי קיום מוקמינן לה:
יתקיים בחותמיו. ואפי' יוצא מתחת יד מלוה כשר:
אין עליו עדי קיום. אבל עדים חתומין עליו:
ויוצא מתחת ידי שליש. שאין הלוה מוציאו ולא המלוה אלא שליש שביניהם נאמן:
או שיצא אחר חיתום שטרות. שיצא לפנינו כשהוא כתוב בשטר חוב אחר החתימה כשר:
יוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי שָׁלִישׁ, דְּהָא הֵימְנֵיהּ מַלְוֶה לְשָׁלִישׁ. יוֹצֵא לְאַחַר חִיתּוּם שְׁטָרוֹת נָמֵי, דְּאִי לָאו דִּפְרִיעַ לָא הֲוָה מַרַע לֵיהּ לִשְׁטָרֵיהּ.
Traduction
The Gemara explains: The reason that it is valid if it emerges from the possession of a third party is that the creditor granted credibility to the third party by placing the simpon in his possession. So too, the simpon is valid in a case where it emerges after the signing of the documents, as, if not for the fact that the debt was repaid, the creditor would not have undermined his note by allowing the simpon to be written on it.
Rachi non traduit
דהא הימניה מלוה לשליש. דעל כרחך אין כותב שובר אלא מלוה והוא מסרו ליד השליש:
הֲדַרַן עֲלָךְ שְׁנַיִם אוֹחֲזִין
Traduction
MISHNA: In a case where one discovers lost items, which found items belong to him, and for which items is one obligated to proclaim his find so that the owner of the lost items can come and reclaim them?
מַתְנִי' אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ, וְאֵלּוּ חַיָּיב לְהַכְרִיז.
Traduction
These found items belong to him: If one found scattered produce, scattered coins, bundles of grain in a public area, round cakes of pressed figs, baker’s loaves, strings of fish, cuts of meat, unprocessed wool fleeces that are taken from their state of origin directly after shearing, bound flax stalks, or bound strips of combed purple wool, these belong to him, as they have no distinguishing marks that would enable their owners to claim them. This is the statement of Rabbi Meir.
אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ: מָצָא פֵּירוֹת מְפוּזָּרִין, מָעוֹת מְפוּזָּרוֹת, כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְעִגּוּלֵי דְבֵילָה, כִּכָּרוֹת שֶׁל נַחְתּוֹם, מַחְרוֹזוֹת שֶׁל דָּגִים, וַחֲתִיכוֹת שֶׁל בָּשָׂר, וְגִיזֵּי צֶמֶר הַלְּקוּחִין מִמְּדִינָתָן, וַאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן, וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
Traduction
Rabbi Yehuda says: If one finds any lost item in which there is an alteration, he is obligated to proclaim his find. How so? If he found a round cake of pressed figs with an earthenware shard inside it or a loaf of bread with coins inside it, he is obligated to proclaim his find, as perhaps the owner of the item inserted them as a distinguishing mark by means of which he could reclaim his property in case it became lost.
Rachi non traduit
מתני' אלו מציאות: מצא פירות מפוזרין. נתייאשו הבעלים מהן כדאמר בגמרא והפקר הן:
מעות מפוזרות. הואיל ואין להם סימן ניכר איאושי מיאש והוו להו הפקר וזהו טעם כולם:
כריכות. עומרים קטנים כמו מאלמים אלומים ומתרגמינן בירושל' מכרכן כריכן (בראשית ל''ז:ז'):
ברה''ר. שהכל דשין עלייהו ואם היה סימן נקשר עליהן הרי הוא נשחת:
של נחתום. כל ככרות הנחתומין שוין אבל ככרות של בעל הבית יש בהן סימן:
ממדינתן. כמות שהן גזוזות כשאר כל גיזת המדינה לאפוקי הבאות מבית האומן כדקתני סיפא:
אניצי פשתן. רישט''א בל' אשכנז ובמקומינו פופי''ר:
ולשון של ארגמן. צמר סרוק ומשוך כמין לשון וצבוע ארגמן ומצויין הן:
Tossefoth non traduit
מתני' אלו מציאות שלו: כריכות ברה''ר. בכריכות דוקא מפליג בין רה''ר לרה''י משום דלמ''ד (לקמן בבא מציעא כב:) סימן העשוי לידרס הוי סימן ומקום הוי סימן מיירי הכא דליכא סימן ומקום נמי לא הוי סימן ברה''ר משום דמנשתפי וברה''י הוי מקום סימן וחייב להכריז ומיירי דאשכח דרך הינוח וככרות של נחתום ועיגולי דבילה אין בהם סימן והוי שלו אף ברה''י ומיירי דמצא דרך נפילה ולכך לא הוי מקום סימן וא''ת אמאי נקט כריכות דאשכח דרך הינוח טפי משאר דאיירי דרך נפילה וי''ל דכריכות איידי דיקירי אינון לא הוה שיפלו שלא מדעת אלא כשעומד לפוש מניח לארץ ושכחם שם וככרות של בעה''ב יש להן סימן דבעלי בתים רגילים לעשות סימן בככרותיהן ולכך אפילו ברשות הרבים חייב להכריז דסימן העשוי לידרס הוי סימן וציבורי מעות ופירות דהוי מקום סימן אף ברה''ר כדאמר לקמן משום דלא שייך בהו מנשתפי ואם תאמר כריכות ברה''ר דמיירי דרך הינוח היאך לוקחם הא אמרינן לקמן ספק הינוח לא יטול וכל שכן ודאי הינוח וי''ל דה''מ כשמצא במקום מוצנע ומשתמר דלא יטול אם אין בו סימן ואם יש בו סימן נוטל ומכריז ולמ''ד (לקמן בבא מציעא כב:) סימן העשוי לידרס לא הוי סימן ומקום נמי לא הוי סימן מיירי בכריכות שיש בהם סימן ולכך ברה''י מכריז וככרות של נחתום ושאר דמתניתין לית בהו סימן ולכך אף ברה''י הם שלו וככרות של בעה''ב שיש בהם סימן חייב להכריז אף ברה''ר דאין עשוי לידרס משום דאין מעבירין על האוכלין וכולה מתני' מיירי בין דרך נפילה בין דרך הינוח וא''ת כריכות אי דרך נפילה היא אם כן אינו יודע היכן נפלו וברשות היחיד אמאי צריך להכריז הא מתייאש שסבור ברה''ר נפיל וי''ל דאע''פ שאינו יודע לכוין המקום יודע הוא אם נפל ברשות הרבים או ברשות היחיד:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁינּוּי – חַיָּיב לְהַכְרִיז. כֵּיצַד? מָצָא עִגּוּל וּבְתוֹכוֹ חֶרֶס, כִּכָּר וּבְתוֹכוֹ מָעוֹת.
Traduction
Rabbi Shimon ben Elazar says: If one finds any anpurya vessels, since their shape is uniform and they are indistinguishable, he is not obligated to proclaim his find.
Rachi non traduit
מצא עיגול. של דבילה:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כָּל כְּלֵי אַנְפּוּרְיָא אֵין חַיָּיב לְהַכְרִיז.
Traduction
GEMARA: The mishna teaches as an example of items that one finds without any distinguishing mark: If one found scattered produce. The Gemara asks: And how much produce in how large an area constitutes scattered produce? Rabbi Yitzḥak says: It is considered scattered produce when it has a dispersal ratio of one kav in an area of four by four cubits.
Rachi non traduit
אנפוריא. בגמ' מפרש:
גְּמָ' מָצָא פֵּירוֹת מְפוּזָּרִין. וְכַמָּה? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: קַב בְּאַרְבַּע אַמּוֹת.
Traduction
The Gemara asks: What are the circumstances? If he found the produce scattered in a manner indicating that it came there by falling and was not deliberately placed there, then even if the volume of produce in that area was greater than this limit, it should also belong to him, because there is no distinguishing mark that would enable the owner to reclaim it. And if he found produce scattered in a manner indicating intentional placement, then even if the volume of produce in an area that size was less than this limit, he should also not be allowed to keep the produce, as clearly the owner plans on returning to reclaim his produce.
Rachi non traduit
גמ' וכמה. חשוב פיזור:
קב. מפוזר בארבע אמות אבל בג' אמות לא הוי פיזור וטעמא מפרש ואזיל:
Tossefoth non traduit
וכמה א''ר יצחק קב בארבע אמות. צריך לומר דרבי יצחק גופיה בעי וכמה דאי גמרא בעי מאי בעי וכמה לוקי דרך נפילה ואפילו טובא כדפריך גמ' בתר הכי אלא מדברי רבי יצחק הוא ורבי יצחק לא בעי לאוקמי דרך נפילה ואפילו טובא משום דסבר כאביי דיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש אלא מוקי לה במכנשתא דבי דרי שהניחם שם מדעת וכה''ג איכא בפירקין (דף ל:) דבעי ולעולם אמר רב יהודה כו' דצריך לומר דרב יהודה אמר ולעולם וכן בפרק לא יחפור (ב''ב דף כב:
ושם ד''ה וכמה) גבי מרחיקין מן החלונות דקאמר וכמה אמר רב ייבא כמלוא רוחב חלון:
הֵיכִי דָּמֵי? אִי דֶּרֶךְ נְפִילָה – אֲפִילּוּ טוּבָא נָמֵי! וְאִי דֶּרֶךְ הִינּוּחַ – אֲפִילּוּ בְּצִיר מֵהָכִי נָמֵי לָא!
Traduction
Rav Ukva bar Ḥama said: We are dealing with kernels of wheat that remained during the gathering of grain on the threshing floor. For kernels scattered with a dispersal ratio of one kav in an area of four by four cubits, whose gathering requires great exertion, a person does not exert himself and does not return and take them. Therefore, he renounces his ownership of them and one who finds the kernels may keep them. For kernels scattered in an area smaller than that, the owner exerts himself and returns and takes them. And therefore, he does not renounce his ownership of them.
Rachi non traduit
אי דרך נפילה. אם מצאם דרך נפילה שיש לדעת שלא הונחו שם מדעת אלא נפלו:
אפילו טובא. מקב נמי דכיון דאין בהן סימן איאושי מיאש:
ואי דרך הינוח וכו'. עתיד לחזור וליטלן:
אָמַר רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא: בְּמַכְנַשְׁתָּא דְּבֵי דָרֵי עָסְקִינַן. קַב בְּאַרְבַּע אַמּוֹת דִּנְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ – לָא טָרַח אִינִישׁ וְלָא הָדַר אָתֵי וְשָׁקֵיל לְהוּ, אַפְקוֹרֵי מַפְקַר לְהוּ. בְּצִיר מֵהָכִי – טָרַח וְהָדַר אָתֵי וְשָׁקֵיל לְהוּ, וְלָא מַפְקַר לְהוּ.
Traduction
Rabbi Yirmeya raises a dilemma: If a half-kav of kernels were scattered in an area of two by four cubits, what is the halakha? The aspects of the dilemma are: In the case of one kav of kernels scattered in an area of four by four cubits, what is the reason that the owner renounces his ownership of the kernels? It is due to the fact that gathering the kernels requires great exertion. In the case of a half-kav of kernels scattered in an area of two by four cubits, since gathering them does not require great exertion, he does not renounce his ownership of them. Or perhaps, the owner renounces ownership in the case of one kav of kernels scattered in an area of four by four cubits due to the fact that they are not of significant value. In the case of a half-kav of kernels scattered in an area of two by four cubits, since they are certainly not of significant value, he renounces his ownership of the kernels.
Rachi non traduit
במכנשתא דבי דרי. בשעת אסיפת גרנות וכאן דשן בעליהן ונשאו את העיקר ונותרו אלו:
נפיש טרחייהו. לקבצן:
בציר מהכי. אם היה פזורן בפחות מכן:
בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: חֲצִי קַב בִּשְׁתֵּי אַמּוֹת, מַהוּ? קַב בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, טַעְמָא מַאי – מִשּׁוּם דִּנְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ. חֲצִי קַב בִּשְׁתֵּי אַמּוֹת, כֵּיוָן דְּלָא נְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ – לָא מַפְקַר לְהוּ. אוֹ דִּלְמָא: מִשּׁוּם דְּלָא חֲשִׁיבִי, וַחֲצִי קַב בִּשְׁתֵּי אַמּוֹת, כֵּיוָן דְּלָא חֲשִׁיבִי – מַפְקַר לְהוּ.
Traduction
Rabbi Yirmeya raises a related dilemma: If two kav of kernels were scattered in an area of eight by four cubits, what is the halakha? The aspects of the dilemma are: If one kav of kernels is scattered in an area of four by four cubits, what is the reason that the owner renounces ownership? It is due to the fact that gathering them requires great exertion. This is true all the more so in the case of two kav of kernels scattered in an area of eight by four cubits, and since gathering them requires even greater exertion, the owner renounces his ownership of them. Or perhaps, the owner renounces his ownership in the case of one kav of kernels scattered in an area of four by four cubits due to the fact that they are not of significant value. But in the case of two kav of kernels scattered in an area of eight by four cubits, since they are of significant value, he does not renounce his ownership of them.
Rachi non traduit
משום דלא חשיבי. עליה קב פירות לטרוח עליהן טורח קיבוץ של ארבע אמות:
Tossefoth non traduit
חצי קב בשתי אמות מהו. תימה הלא קב בארבע אמות הוי נמי חצי קב בשתי אמות ומאי קמבעיא ליה וי''ל כיון דליכא אלא חצי קב ילקוט כיון שאין לו טורח לגמור אבל קב בארבע אמות יש לו טורח ללקוט הכל ואין מלקט כלל אי נמי קב בארבע אמות מרובעין הוי חצי קב בשתי אמות רוחב וארבע אמות אורך והכא בעי חצי קב בב' אמות על ב' אמות:
קַבַּיִים בִּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, מַהוּ? קַב בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, טַעְמָא מַאי – מִשּׁוּם דִּנְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ, וְכָל שֶׁכֵּן קַבַּיִים בִּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, כֵּיוָן דִּנְפִישׁא טִרְחַיְיהוּ טְפֵי – מַפְקַר לְהוּ. אוֹ דִלְמָא: מִשּׁוּם דְּלָא חֲשִׁיבִי, וְקַבַּיִים בִּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, כֵּיוָן דַּחֲשִׁיבִי – לָא מַפְקַר לְהוּ.
Traduction
If one kav of sesame seeds was scattered in an area of four by four cubits, what is the halakha? The aspects of the dilemma are: In the case of one kav of kernels scattered in an area of four by four cubits, what is the reason that the owner renounces ownership? It is due to the fact that they are not of significant value. And in the case of sesame seeds, since they are of significant value he does not renounce his ownership of them. Or perhaps, the owner renounces ownership in the case of one kav of kernels scattered in an area of four by four cubits due to the fact that gathering them requires great exertion. That is true all the more so in the case of sesame seeds. Since gathering them requires even greater exertion, he renounces his ownership of them.
קַב שׁוּמְשְׁמִין בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, מַהוּ? קַב בְּאַרְבַּע אַמּוֹת טַעְמָא מַאי – מִשּׁוּם דְּלָא חֲשִׁיבִי, וְשׁוּמְשְׁמִין כֵּיוָן דַּחֲשִׁיבִי – לָא מַפְקַר לְהוּ. אוֹ דִלְמָא: מִשּׁוּם דִּנְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ, וְכָל שֶׁכֵּן שׁוּמְשְׁמִין, כֵּיוָן דִּנְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ טְפֵי – מַפְקַר לְהוּ.
Traduction
If one kav of dates was scattered with a dispersal ratio of one kav in an area of four by four cubits, or if one kav of pomegranates was scattered with a dispersal ratio of one kav in an area of four by four cubits, what is the halakha? The aspects of the dilemma are: In the case of one kav of kernels scattered in an area of four by four cubits, what is the reason that the owner renounces ownership? It is due to the fact that they are not of significant value; and also in the case of one kav of dates in an area of four by four cubits or one kav of pomegranates in an area of four by four cubits, since they are not of significant value he renounces ownership of the fruit.
Rachi non traduit
שומשמין. דקין מאד ויש טורח בקיבוצן יותר מחטין אבל דמיהן יקרין:
קַב תַּמְרֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, קַב רִמּוֹנֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, מַהוּ? קַב בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, טַעְמָא מַאי? מִשּׁוּם דְּלָא חֲשִׁיבִי. קַב תַּמְרֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, קַב רִמּוֹנֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת נָמֵי, כֵּיוָן דְּלָא חֲשִׁיבִי – מַפְקַר לְהוּ.
Traduction
Or perhaps, the owner renounces ownership in the case of one kav of kernels scattered in an area of four by four cubits due to the fact that gathering them requires great exertion. And in the case of one kav of dates in an area of four by four cubits or one kav of pomegranates in an area of four by four cubits, since gathering them does not require great exertion he does not renounce his ownership of them. In all these cases, what is the halakha? The Gemara concludes: All these dilemmas shall stand unresolved.
Rachi non traduit
תמרים ורמונין. גסים הן ואין טורח בקבוצן:
אוֹ דִלְמָא: מִשּׁוּם דִּנְפִישׁא טִרְחַיְיהוּ, וְקַב תַּמְרֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, וְקַב רִמּוֹנֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, כֵּיוָן דְּלָא נְפִישׁ טִרְחַיְיהוּ – לָא מַפְקַר לְהוּ. מַאי? תֵּיקוּ.
Traduction
§ It was stated:
אִיתְּמַר:
Traduction
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source